eHealth ו-mHealth – חזון או מציאות

יישומי רפואה מרחוק הם לחלוטין מציאות ברבות ממדינות העולם המערבי. כאשר הם חכמים, אמינים וידידותיים מדובר במצב מנצח – המטופל יוצא נשכר וכך אף מערכות הבריאות. בישראל אנו עדיין בשלב החזון. אפשר וצריך לשנות את פני הדברים.

מבחינה תכנית המושג 'רפואה מרחוק' מתייחס לשלושה מצבים, רפואה מונעת (תזונה, פעילות גופנית, הפחתת סטרס), רפואה משמרת (כול הנוגע למחלות כרוניות או להבדיל להריון) ורפואה דחופה. האפליקציות והמערכות התומכות עושות שימוש הן בטכנולוגיה סלולרית המכונה mHealth והן בטכנולוגיה קווית המכונה eHealth .

יישומי הרפואה הדחופה מספקים שירותי אבחון מרחוק במגוון מצבים. למשל נוירולוג הנמצא בכוננות מקבל אתרעה (באמצעות אפליקציה סלולרית או SMS) אודות מטופל שהתקבל בחדר מיון או במרפאה ונשלח לצילום CT. האתרעה כוללת גם קוד גישה מרחוק לתיק של המטופל. לאחר ביצוע הצילום הנוירולוג יכול לעיין בו ולקיים ווידאו צ'ט עם רופא חדר המיון והמטופל.

הערך הרפואי והכלכלי של יישומי הרפואה הדחופה הוא תמיד בטווח המידי ועל כן מושקעים בעולם המערבי משאבים רבים בפיתוחם ובהטמעתם. מידת האימוץ של היישומים הללו בישראל עדיין קטנה בהשוואה לעולם המערבי אולם בהחלט קיימים ניצנים מעודדים. כאשר מגיעים ליישומי הרפואה המשמרת והמונעת המצב במחוזותינו עגום בהרבה.

e-Health או m-Health

חיבור לתיק הרפואי

בניגוד ליישומי רפואה דחופה, הערך המוסף האדיר של יישומי רפואה משמרת ומונעת למערכת הבריאות ולמטופל אינו בטווח המידי, ובנוסף כאן נדרשת גם היענות המטופל לשימוש ביישום. פועל יוצא של דברים אלו היא מחד דרישה לידידותיות היישומים ולמידת תחכומם (מינימום מעורבות של המשתמש) ומאידך עידוד, השקעה ובקרה על ידי מערכות הבריאות.

העידוד וההשקעה נובעים מהרווח הכלכלי הטמון בהטמעת יישומים אלו. ההשקעה כוללת מן הסתם גם חיבור של האפליקציות לתיק הרפואי ולמטפל, כי זה המפתח לשיפור ההיענות לטיפול ולהטבת מצבו של המטופל, או של מי שחפץ לשמור על בריאותו.

אפליקציות הקצה מבוססות במרבית המקרים על חיישן חכם ומכשיר סלולר. ככול שהדברים נוגעים לרפואה משמרת נוכל להביא לדוגמה את המערכת שפיתחה חברת WellDoc עבור חולי סוכרת. היא כוללת בין היתר אפליקציה סלולרית ואינטרנטית ללימוד וניהול עצמי. המערכת מספקת למטופל הנחיות יזומות, תזכורות ומערכת תומכת החלטות (כזו המגיבה לניתוח רמות הגלוקוז המדווחות, לנטילת תרופות ולאורח החיים). הנתונים נצברים, עוברים אינטגרציה לתיק הרפואי, מנותחים ומשודרים לרופא המטפל.

הצורך בבקרת היישומים נובע מכך שלא כול יישום או בסיס מידע הוא בעל אמינות ראויה או ידידותי דיו. מתוך כ- 15,000 אפליקציות בתחום הרפואה המשמרת והמונעת אשר נבחנו במסגרת מחקר מדעי ( J Am Med Inform Assoc אוקטובר 2013) רק 424 צלחו את המבחן הראשוני שכלל מידת אמינות, וספורות עמדו במבחן הידידותיות והיעילות. בארה"ב מערכות טובות טורחות לזכות באישור ה- FDA.

תרבות שלטונית ומסחרית

בצד ההיתכנות הטכנולוגית מתעצמת נכונות של קהלי המטרה לעשות שימוש באפליקציות ובמידע שהן מפיקות. כדי להיווכח בכך די להעיף מבט בכמות המשתמשים בשעוני הבריאות החכמים או במספר המטופלים שמגיעים לרופא מצוידים במידע מהאינטרנט.

אם אין מגבלה טכנולוגית, קיימת נכונות של קהלי המטרה ויש רווח פוטנציאלי רב למערכת הבריאות, אז למה ישראל מפגרת בתחום השילוב של יישומי רפואה משמרת ומונעת. הסיבה העיקרית היא שההשקעה במערכות שיניבו פירות בטווח הבינוני והארוך אינה כלולה בתרבות השלטונית והמסחרית שלנו (פרט לנושאי ביטחון).

האם מסובך או יקר לשלוח לנשים הרות הודעות SMS שתוכנן מתבסס על התיק הרפואי (פרויקט שזכה להצלחה רבה בארה"ב), או לדרוש ממשרד הבריאות להקים בסיס מידע נגיש וראוי של תרופות ותוספים, או לרצות שיהיה קישור מתוצאות הבדיקות שלי למידע אודות המשמעות שלהן. זה רק אפס קצהו של הקרחון.

נציגות חברת פולר (יצרנית שעוני מעקב חכמים) בישראל ניסתה ליזום שיתופי פעולה עם גופי בריאות ומעסיקים בנושא מעקב ותגמול עובדים או מטופלים שיקיימו פעילות גופנית, אולם ככול הידוע לי, למרות נכונותה להשקיע רבות לא צלחה דרכה.

אף כי נכון לעתה רפואה מונעת ומשמרת מרחוק בישראל היא עדיין בגדר חזון, הגיעה העת שקברניטי מערכת הבריאות יפנימו שפעילות מושכלת בתחום עשויה לחסוך ולהגדיל את התוצר הלאומי

חבר